למה כדאי להפחית את שימוש בחומרי הדברה בגן הנוי הציבורי?
בשנים האחרונות עולה המודעות להשפעות הבריאותיות שיש לחומרי הדברה על בריאות הציבור.
צמד המילים "חומרי הדברה" הוא שם כולל לחומרים רעילים המשמשים לקטילת מזיקים, עשבים ופטריות: הם מדבירים מזיקים העלולים להעביר מחלות ומונעים פגיעה בתוצרת חקלאית, אך בה בעת הם עלולים להיות מסוכנים לנו, בני האדם. לכן מוטלת חובה, הן על המדינה והן על הצרכנים, לעשות את המרב כדי לצמצם את החשיפה לחומרים אלה.
מחקרים מדעיים מצביעים על קשר בין חשיפה כרונית לחומרי הדברה לבין מחלות נירולוגיות, כגון מחלת פרקינסון, הפרעות ריכוז, בעיות זיכרון וירידה בקואורדינציה. כמו כן, נמצאו עדויות להשלכות על מערכת הרבייה, ובכלל זה הפלות, פגיעה בהתפתחות העובר והתינוק, מומים מולדים ודיכאון (רוזן, 2012) .
ילדים קטנים רגישים במיוחד לחשיפה לחומרי הדברה בשל שטח עורם הגדול והחדיר יחסית, צריכה מוגברת של פירות וירקות, נטייתם להכניס חפצים שונים לפיהם וכן קצב פעילות גבוה של המערכת המטבולית, של מערכת הנשימה ושל הלב. החשיפה של ילדים לחומרי הדברה נעשית באמצעות תזונה ובליעה אקראית, מגע בעור ושאיפה. המטבוליזם ופעולת הכבד שעדיין אינם מפותחים מגבילים את האפשרות לנקות את הגוף מרעלים או להיפטר מכימיקלים מסוכנים. ההשפעה על הבריאות עלולה להיות הרעלה מיידית או להתפתח לאורך זמן ולגרום מחלות נשימה, סרטן, עיכובים בהתפתחות, לקויות למידה והפרעות התנהגות (מיר, 2011) .
הגלייפוסט הוא קוטל עשבים סיסטמטי. מיועד בעיקר לפגיעה בעשבוניים חד שנתיים הגדלים בקרבה לשדות חקלאיים. הגלייפוסט נרשם כפטנט על ידי חברת מונסנטו בשנות ה-70 תחת השם המסחרי "ראונדאפ". חומר ההדברה נספג בצמח באמצעות העלווה. במרץ 2015, הוכרז החומר כ"מסרטן סביר בבני אדם" על ידי ארגון הבריאות העולמי, ובפברואר 2019 מצא מחקר שנערך באוניברסיטת וושינגטון כי השימוש בגלייפוסט מעלה את הסיכון לכמה סוגי סרטן ביותר מ-40% (Gillezeau et al., 2019) .

גן הנוי הקיבוצי, הוא ה"מגרש הביתי" של הקהילה המתגוררת ביישוב ולכן יש אפשרות להוביל שינוי בעמדות ובידע בתחום. כמו כן, משרדי הממשלה האמונים על נושאים אלו, מגבירים את הרגולציה והפיקוח על חומרי הדברה שבשימוש ביתי וציבורי ולא רק בשימוש חקלאי. מכאן עולה הצורך בבחינת המצב הקיים וחשיבה על תכנית התערבות חדשנית להפחתת השימוש בחומרי הדברה במרחב הביתי והציבורי.
מחלקת הגינון במועצה, בשיתוף עם היחידה הסביבתית ומדור בריאות במועצה, מעודדים את היישובים לצמצם את השימוש בחומרי הדברה בנוי היישובי.
בשלב ראשון, לצמצם באזורים בעלי רגישות גבוה, כדוגמת אזור בתי הילדים ומגרשי המשחקים, ובהמשך בכל השטחים הציבוריים ובגינות הפרטיות. הפחתת השימוש בחומרי הדברה (בעיקר מונעי נביטה וקוטלי עשבים), משנים במעט את מה שהעין התרגלה לראות, כאדמה נקייה וחשופה, ובחורף רואים יותר עשבים. דרך ההתמודדות עם העשבייה, ללא ריסוס, היא באמצעים אגרוטכנייים (כיסוח וקצירה בחרמש) וע"י חיפוי בגזם, או אמצעי חיפוי אחרים. סביבה מופרת, לוקח זמן לחזור ליציבות אקולוגית. לכן, בשלב ראשון מתפרצים העשבים החזקים ואנו רואים בשטחים אלו: חובזות, גדילנים, סרפדים. לאחר שתי עונות של כיסוח, עשבים אלו יורדים משמעותית וחודרים לשטח יותר צמחי בר ועשבוניים קטנים. בהפחתת השימוש בחומרי הדברה, אנחנו מונעים זיהום סביבתי של הקרקע, האוויר והמים, מאפשרים לחדש את המגוון הביולוגי, להחזיר פרחי בר, להחזיר מאביקים ויוצרים סביבה נקייה ועשירה יותר.
זהו תהליך שלוקח זמן, דורש שינוי בעלויות אחזקת הנוי, בשלב ראשון, שינוי בתפיסה של מה שהורגלנו כנוי יפה ואסטטי.
התהליך מצריך שיתוף פעולה מצד הציבור, אורח רוח וסובלנות, התגייסות לעזרת צוות הנוי, במידת האפשר ולקיחת אחריות אישית על המרחב בסביבת הבית.
ההנהלה מצדה, צריכה לקחת בחשבון עלויות כח אדם ושעות טרקטור בכיסוח.
יחד ניתן לייצר סביבת חיים ברת קיימא ובריאה – לסביבה ולאדם.

רוזן ש. (2012), על בריאות וחומרי הדברה, בריאות וסביבה 2012, הקרן לבריאות וסביבה. http://www.ehf.org.il/sites/default/files/EHF_Magazine_2012he.pdf
מיר ד. (2011), נפטרים מהחקרים מבלי לפגוע בילדים, בריאות וסביבה 2011, הקרן לבריאות וסביבה. http://www.ehf.org.il/sites/default/files/EHF_Magazine_2011he.pdf
Gillezeau, C., van Gerwen, M., Shaffer, R. M., Rana, I., Zhang, L., Sheppard, L., & Taioli, E. (2019). The evidence of human exposure to glyphosate: a review. Environmental Health, 18(1), 1-14.