עקרונות בתכנון צמחייה בשטחים ציבוריים
1. מטרה
ליצור מסגרת מנחה לקיום הליך תכנון מסודר, שיטתי ובהיר שבעזרתו ניתן ליישם את המדיניות לפיתוח.
ההנחיות הן מסמך רב תחומי הנותן בידי המתכננים כלים לקבלת ההחלטות לתכנון, להקמה ולאחזקה של מרחב השטחים.
א. ההנחיות מתייחסות לפריסת העצמים והצמחייה ברחובות השצ"פים, לרבות:
1. מיון ופירוט סוגי העצמים והצמחים המוצבים ברחובות ובשצ"פים.
2. בחירה והתאמה של עצים וצמחייה אחרת, על פי סוג הרחוב או השצ"פ.
3. התייחסות לתנאים המיטביים לצורכי האחזקה השוטפת.
2. עקרונות התכנון
תהליך התכנון נועד לשפר את התיאום בין הגורמים השונים ואת רמת היישום של ההנחיות בשלב התכנון והתחזוקה.
א. העקרונות המנחים את התכנון להצבת הצמחייה ברחובות ובשצ"פים:
עצים וצמחייה:
1. התאמת העצים והצמחים לממדי גודל ורוחב הערוגות ברחוב ובשצ"פ.
2. בחירת העץ והצמח המתאים.
3. אספקת בית גידול.
4. מיקום תשתיות לשמירת בית הגידול.
5. התחשבות בעצים בוגרים בעלי ערך.
6. טיפול בעץ להתפתחותו המרבית.
7. תכנון הצמחייה מחייב תיאום בין כל תחומי הגורמים.
8. בטיחות ושדה ראיה.
ב. תכנית הצמחייה תגדיר "טיפוסי צומח" ותתייחס לנושאים הבאים:
1. יוגדרו כל שכבות הצמחייה הבאות לידי ביטוי בקבלת המופע הרצוי של טיפוס צומח מסוים (פרחי בר, עשבוניים, גיאופיטים, בני שיח, שיחים ועצים).
2. תוגדר כמות וגודל הצמחים.
3. תכנון הצמחייה וההשקיה יוצג בתוכניות, בחתכים נופיים אופייניים, בפרטים ובכתבי כמויות.
ג. עקרונות כלליים בתכנון צמחייה:
1. התאמה לבית הגידול הטבעי, לתנאי הסביבה והנוף.
2. כושר הישרדות גבוה, עמידות לעקות.
3. חיסכון במים.
4. תוחלת חיים ארוכה (בהתייחס לצמחים מעוצים).
5. מידת הזדקקות נמוכה לגיזומים/כיסוחים לצורך חידוש צמח או לעיצוב צורתו.
6. רגישות לפגעים/מחלות מזיקים ועוד.
7. גודל פיזי מרבי בבגרות/הצמח הנכון במקום הנכון.
8. שימור צמחייה קיימת, עצים בוגרים וצמחי בר.
9. שימוש מוגבר ומושכל בצמחי ארץ ישראל.
10. גידול צמחים על פי טבעם/התערבות מזערית בגיזום.
11. הימנעות ממינים פולשים.
12. נטיעה במרווח על פי גודל הצמח בבגרותו.
13. שתילות צמחי חלוץ כשלבי ביניים.

ככל שנשכיל להתאים את הצמח הנכון למקום הנכון ולמטרות נטיעתו, על פי עקרונות התכנון שלעיל, כך יהיו התוצאות ארוכות הטווח טובות יותר.