עקרונות כלליים לגינון חכם ומקיים
קונספט גינון חכם
גן הנוי הפרטי והציבורי הנו מקום מרגוע לאדם המודרני מהמולת היומיום ומקום בילוי לשעות הפנאי - מעין גן עדן בזעיר אנפין. צמחי הגן משמשים למטרות רבות: אדריכליות, אסתטיות, פונקציונאליות, קולינאריות )אכילה, תבלין ומרפא) ועוד. התקדמות הגננות המודרנית במאה הקודמת הובילה לתכנון גנים אינטנסיביים לאחזקה גבוהה, לשימוש רב מדי באלמנטים דוממים זרים לגן ולסביבה וכן לשימוש מופרז ואופנתי בקבוצות צמחיות, דוגמת מדשאות ופרחי עונה. בגנים אלו יש שימוש רב מדי בדשנים כימיים, בחומרי הדברה, המזהמים את הסביבה ואת מי התהום, ובצמחים בעלי צימוח מהיר, המחייבים גיזום רב או החלפת צמחים תכופה.
בשנים האחרונות גברה המודעות למשמעויות של גרימת נזק לסביבה ולחשיבות הרבה לשימור הקיים למעננו ולמען הדורות הבאים, כלומר עלתה המודעות לשימוש בנוי חכם ומקיים. בתכנון גנים אלו מתחשבים באופן מקסימלי בנוף, בסביבה ובגורמי האקלים והקרקע, מתוך שאיפה לפתחם כך שיקיימו עצמם במידה רבה ככל האפשר. לפיכך, נעשה שימוש בצמחים מותאמים לאזור, אחזקה ברמה נמוכה, ללא שימוש בחומרי הדברה ובדשנים כימיים, ויצירת שיווי משקל בין כל מרכיבי הגן לטווח הארוך. שימוש בצמחים מושכי ציפורים ויונקים כך שהגן מהווה סביבת חיים בעלת מופעים מעניינים, מצד אחד, ובעלת קיימות מתחשבת בסביבה, מצד שני. קידום נושא הנוי החכם הנו תהליך המחייב הטמעה בציבור המקצועי והפרטי, ובקרב נציגי הציבור. יש צורך בשכנוע בדבר חשיבות הנושא ותרומתו לנוף ולסביבה לטווח הקצר, אך בעיקר לטווח הארוך – לילדינו, לנכדנו ולדורות הבאים. ניתן לגרום שינוי מעין זה באמצעות לימוד, הדרכה, ובעיקר חינוך.
עקרונות נוי חכם
נוי חכם מתבסס על העיקרון של גינון בר קיימא: "גינון העונה לצרכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים".
א. כללי
1. גן חכם הוא גן המקיים עצמו במינימום התערבות לטווח ארוך או בפגיעה מזערית בסביבה, תוך התחשבות במטרות ובשימושי הגן.
2. בכל גן יכולים להתקיים עקרונות אקולוגיים. מרבית הגנים אינם מהווים מערכת יציבה, שכן נדרש ממשק של התערבות חיצונית (Ecosystem) אקולוגית.
3. בגן חכם ומקיים מתקיימים יחסי גומלין חיוביים בין הסביבה לאדם. בגן זה רואים את האדם ואת צרכיו כחלק מהסביבה.
4. בתכנון הגן ובאחזקתו יש להתחשב בתהליכים דינמיים המתרחשים בגן, במהלך השנים, כגון: תחרות בין צמחים, הצללה הדדית, נשורת עלווה וכדומה. גן זה משתלב בשינויים העונתיים החלים במקום שבו הוא נמצא.
5. הגן יכיל מרכיבים שונים צמחיים ופיזיים) מסלע, טופוגרפיה) התורמים להעשרת המגוון הביולוגי.
6. הגן באזורים המותאמים ימשוך בעלי חיים מקומיים על ידי יצירת סביבת חיים תומכת עבורם )לדוגמה: פירות, מקור מים או סבך צמחייה(.
7. הגן יעשה במידת האפשר שימוש בחומרי תשתית מקומיים.
8. גן ללא רעלים – בגן יעשה שימוש מינימלי ומסויג בחומרים להדברת עשבים ולא להדברה גופה. במקרה (pest control) ופגעים. ישנה עדיפות למניעה, לבקרה ולניטור של הופעת פגעים. כמובן תינתן עדיפות להדברה בשיטות ידידותיות לסביבה - שיטות אגרוטכניות, פיזיקליות וכדומה.
9. בגן יתקיים שימור ושילוב של ערכי נוף, טבע ומורשת של האזור.
10. יש ליצור איזון בין הוצאה להכנסה של משאבים בגן. רצוי להפחית את השימוש באנרגיה בגן (אנרגיה פוסילית, הפחתת דישון והשקיה), ולצמצם את הוצאת האנרגיה מהגן (הפיכה לקומפוסט או שימוש בגזם על מנת לשמר את המים בגן).
ב. הקמה ואחזקה
1. אחד מיסודות התכנון של הגן הינו ממשק לאחזקה נמוכה.
2. בגן יש לטפח את פוריות הקרקע, למשל באמצעות הוספה משמעותית של חומר אורגני. יש לשאוף לשימוש בקרקע מקומית או בקרקע בעלת אופי מקומי.
3. עקרונות האחזקה בגן יהיו: שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה )שאינם רעילים), שימוש בחיפויים, שימוש בחומר אורגני, מרווחים נכונים בין הצמחים ועוד.
4. החומר הצמחי הנאסף בגן ימוחזר להכנת קומפוסט או ישמש כחומר חיפוי.
5. הדברת עשבים בגן האקולוגי תיעשה בשיטות אגרוטכניות, כמו עיבוד שטחי, כיסוח וכן עבודה בחרמש מכני.
ג. קרקע
1. שאריות של חומרי בנייה ופסולת יפונו בהתאם לחוק הניקיון התשמ"ד.- 1984 במידה והחומרים אינם מזיקים לסביבה ואך ורק באישור המשרד להגנת הסביבה, ינוצלו חומרים אלו בגן במידת האפשר, ייגרסו או ייטמנו בגן ויכוסו בשכבת קרקע המאפשרת גידול צמחים.
2. ייעשה שימוש חוזר באבנים מקומיות לבנייה סביבתית (טרסות, שבילים, ערוגות מוגבהות וכדומה(.
3. טיוב הקרקע ייעשה באמצעים הבאים: חומר אורגני)קומפוסט(, חיפוי בחומרים ממקור צמחי, צמחים מקבעי חנקן ממשפחת הפרפרניים ועוד.
4. ככל שהקרקע חרסיתית - יש להימנע מעיבוד קרקע רטובה והידוקה.
5. מניעת סחף הקרקע תיעשה באמצעות דירוג השטח (טרסות), חיפוי, ניקוז ושתילת צמחים מייצבי קרקע.
ד. מים והשקיה
בגן ייעשה שימוש מושכל במים באמצעות:
1. שימוש בצמחים חסכניים במים.
2. תכנון קבוצות צמחים שלהן דרישות השקיה דומות.
3. שימור מים בגן והחדרתם לקרקע (למשל באמצעות עיצוב טופוגרפי, ניקוז, קווי נגר, לימנים וכדומה(.
4. שימוש באמצעים ובחומרים המאפשרים החדרת מים (למשל ריצוף מחלחל או חיפוי(.
5. איסוף מי נגר, השהייתם או הפנייתם לאזורים מחלחלים בגן. את העודפים יש להפנות לאזורים שבהם ניתן לעשות במים אלה שימוש.
6. ניצול יעיל של מים באמצעות איסוף, ניקוז ותיעול המים לשימוש חוזר.
7. תכנון וביצוע של מערכת השקיה מבוקרת.
8. מיחזור מים – מומלץ לבחון שימוש במים מושבים (בהתאם להנחיות משרד הבריאות.(
ה. צומח וצמחים
1. בגן בר-קיימא יש מגוון צורות חיים: עצים, שיחים, מטפסים, עשבוניים, גיאופיטים, חד-
שנתיים וכדומה.
2. ייעשה שימוש במגוון מינים וזנים חיים (פוליקולטורה).
3. ייבחרו צמחים המתאימים לתנאי הסביבה, לצרכים ולתפקודם בגן.
4. ייבחרו צמחים עמידים לפגעים.
5. ייעשה שימוש בצמחים חסכני מים.
6. ייעשה שימוש בצמחים בעלי דרישות אחזקה נמוכה.
7. הימנעות משתילת צמחים פולשים.
8. ייעשה שימוש מושכל בצמחים העלולים להוות מטרד במקומות מסוימים (רעילים, אלרגניים, קוצניים, אגרסיביים וכו'(.
9. שימור עצים גדולים ושימור מושכל של צמחי בר.
10. שימוש בצמחייה המהווה מוקד משיכה לבעלי חיים.
11. שימוש בצמחיה שמשביחה את הקרקע ואוחזת אותה.
12. שימת הדגשים לעונתיות.
13. יצירת מיקרואקלים באמצעות צמחייה.
ו. שימוש ב"צמחי ארץ-ישראל"
1. בגן ישולבו צמחי הבר של ישראל על פי העקרונות שהוזכרו לעיל.
2. יש יתרון לשילוב צמחי בר בשל היחס הערכי והנופי אליהם, וכן משום התאמתם לסביבה.
3. שימוש בצמחי בר דורש הכרה מיטבית של תכונותיהם האגרו-טכניות ושילובם במקומות מתאימים בגן.
4. לצמחי בר יתרון בגן לא מושקה. ניתן ליצור מוקדי צבע והתחלפות לאורך עונות השנה (בקיץ ובסתיו ניתן להשתמש בצלפים ובחצבים).