איך עושים נוי קיבוצי יפה, זול בעלויותיו וידידותי לסביבה ? מדור הבריאות, היחידה הסביבתית ומחלקת הגינון של מועצה אזורית הגליל העליון נדרשו לנושא, וגיבשו תכנית ישימה, ביחד עם צוות פרויקט רפאל של המחלקה לבריאות האוכלוסייה בפקולטה לרפואה בגליל מטעם אוניברסיטת בר אילן, במרכזה שימוש מושכל במשאבים ומפחית את השימוש בחומרי הדברה בגן הנוי הקיבוצי.
אורית תמיר ויעל אתר פלד סיפרו כי ראשית ההכשרה לנציגי 12 קיבוצים ראשונים, הייתה מתן ידע וכלים מעשיים מהו גינון בר קיימא בשילוב קהילה. בשלב השני נבחרו חמישה קיבוצים, שקיבלו הדרכה וליווי מעשי. ובשלב השלישי למידה וסיור ממקומות שכבר יישמו את "התורה", רגע לפני שלב סיכום התהליך, בקיבוץ יפתח, בו כבר לא מרססים נוי.
אלי סרף מנהל מחלקת הגינון במועצה הוסיף כי החשש הגדול היה מצד רכזי ועובדי הנוי בקיבוצים, מכך שהפחתת הריסוסים תייצר יותר עבודה, ויידרש כוח אדם נוסף ועומס תקציבי. אולם עם הזמן, ובעזרת הכשרה מתאימה גרמנו להתעניינות, למידה ופתיחות לנושא. ככל שהגננים הפנימו שזה אפשרי להפחית שימוש בחומרי הדברה נגד עשבים, זה אומץ במקומות ציבוריים כגון בתי הילדים, בריכת השחייה, סמוך למבני ציבור, ואף נמצאו פתרונות חלופיים טובים ויעילים לא פחות.
עוד מצאנו, מציין סרף, כי תכנון נכון של גינון ציבורי צריך להיות מותאם לניהול הקיבוץ כיום, קרי הפחתה במדשאות, הפחתה בגיזומים מיותרים, שתילה נכונה, בחירת צמחייה הדורשת פחות תחזוקה, ופחות משאבי כח אדם וכמובן הפחתה במים. כל אלו יובילו בהכרח להפחתה משמעותית בשימוש בחומרי ההדברה. מסקנות נוספות הן רקימת שיתוף הפעולה בין צוות הנוי והנהלת הקהילה, צמצום מדשאות, הקפדה על קו אחיד של פרטים ליצירת סדר ואסתטיקה, ייצור תקנון אחזקה בסיסית של כיסוח קוצים ועשביה, סילוק גרוטאות, ומתן שירותי יעוץ של צוות הנוי לתושבים בבחירת צמחיה ושתילה.